י״א בְּשְׁבָט תשע״ב
11th of Sh'vat, 5772
Sat, 4 February 2012
* בשלח *
המלאכים רואים במצרים אויב אכזר בלבד, לא אדם. הקיבעון להגדרות מונע מאיתנו להכיר כל אדם לעומק, ולהבין שהוא לא רק התווית שהודבקה לו
פגשתי משפחה עם ילדה מתוקה מאוד בת 3, הלוקה בתסמונת-דאון. ההורים ביקשו להתייעץ עמי והייתה להם סידרה של שאלות. אחת מהן ברצוני לחלוק עימכם. "אני מחנכת את ילדיי בצורה רגועה מאוד", אמרה האם "איני לוחצת, איני מתווכחת, אני משיגה את מטרותיי בדרכי שלי. אבל איני יודעת כיצד לנהוג עם בתי עם התסמונת דאון? האם לדרוש ממנה? האם לנהוג בה כמו שאני נוהגת עם שאר ילדיי?"
מרים שרה בקול צלול שהיה מקובל בפני אלוהים ואדם. אבל בהמשך היא נעלמת כמעט לגמרי, אף שלפי המסורת היה לה חלק בהנהגת העם במדבר. כאז כן היום, יש בכירים שמתייחסים לנשים כאל ממתקים שאפשר להזיז ממקומן כדי שלא יפריעו
את כל כך מתוקה...
ביום שישי שעבר (27/1), בתוכנית "הכל דיבורים" של רשת ב', הציגה המראיינת, אילה חסון, מקרה שקרה בלשכה של מי שהיא כינתה "בכיר מאוד" במדינת ישראל. בשיחה השתתפו הפרשן המדיני חנן קריסטל, יוסי לוי - יועץ התקשורת לשעבר של ראש הממשלה, והמשפטנית ד"ר אורית קמיר. הנה תמלול מדויק של קטע משיחתם:
הפטרה של בשלח
שירת דבורה
א וַתָּשַׁר
דבורה שרה ברוח הנבואה, והצטרף אליה ברק
דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם {ס}
בַּיּוֹם הַהוּא {ר}
{ר} מסמנת שסוף השורה צריך להיות צמוד לקצה השמאלי של העמוד
לֵאמֹר: {ס}
בְּהִתְנַדֵּב
כאשר התנדבו נפתלי וזבולון לצאת מלחמה
{ר} עָם - בָּרְכוּ יְהוָה! {ס}
שרים
! {ס}
אָנֹכִי - לַיהוָה
אשיר לה' (החזרה על המילה אָנֹכִי היא תופעה נפוצה בשירה במקרא)
! אָנֹכִי אָשִׁירָה {ס}
- אֲזַמֵּר {ר} לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל! {ס}
{ס}
בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם
ארץ אדום, גם כן כינוי להר סיני
{ס}
אֶרֶץ
כל הארץ
{ר} רָעָשָׁה
רעדה
, גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ
טיפטפו גשם
, {ס}
- גַּם עָבִים
עננים
נָטְפוּ {ר} מָיִם. {ס}
נמסו למים
מִפְּנֵי יְהוָה, {ס}
זֶה {ר} סִינַי
! - מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. {ס}
השופט שהוזכר בסוף פרק ג
בֶּן {ר} עֲנָת {ס}
- בִּימֵי יָעֵל
שהרגה את סיסרא (כנראה שהיתה אישיות מפורסמת)
: חָדְלוּ אֳרָחוֹת
לעבור שיירות של עוברי דרכים (מפחד מהכנענים)
, {ס}
וְהֹלְכֵי {ר} נְתִיבוֹת
בנתיבי תחבורה, בדרכים ראשיות
, יֵלְכוּ
נאלצו ללכת בגלל שודדי דרכים
אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת
בדרכים עוקפות מפותלות
. {ס}
הפסיקו לגור בערים פרזות, ללא חומה (מפני השודדים) וכולם עברו לגור רק בתוך הערים המבוצרות
בְּיִשְׂרָאֵל {ר} חָדֵלּוּ, {ס}
עַד שַׁקַּמְתִּי
שעמדתי
דְּבוֹרָה! שַׁקַּמְתִּי אֵם
אישה, שופטת
בְּיִשְׂרָאֵל. {ס}
ח יִבְחַר
כאשר בחרו להם ישראל
{ר} אֱלֹהִים חֲדָשִׁים -
אָז לָחֶם
קרבה המילחמה
שְׁעָרִים
לשערי העיר
. {ס}
מָגֵן אִם יֵרָאֶה
לא יראה, לא קיים
{ר} וָרֹמַח
חרב, חנית (גם לא תראה, כי ישראל לא מוכנים למילחמה)
{ס}
בְּאַרְבָּעִים אֶלֶף
הלוחמים בקרב (שלפני כן לא העזו לתקוף)
בְּיִשְׂרָאֵל. {ס}
ט לִבִּי
רחשי הכבוד של ליבי נתונים
{ר} לְחוֹקְקֵי
למנהיגי
יִשְׂרָאֵל {ס}
הַמִּתְנַדְּבִים
המוזכרים בפסוק ב
בָּעָם - בָּרְכוּ {ר} יְהוָה! {ס}
על נקבה של חמור
צְחֹרוֹת
אתונות לבנות היו נחשבות לכלי תחבורה של אנשים מכובדים
{ס}
יֹשְׁבֵי {ר} עַל מִדִּין
באוהל על בגדים שפרשו על האדמה
וְהֹלְכֵי עַל דֶּרֶךְ
בדרכים
, שִׂיחוּ
דברו על הנס שארע
! {ס}
יא מִקּוֹל
בשמוע את קולות
מְחַצְצִים
מחלקי הגדודים
בֵּין {ר} מַשְׁאַבִּים
מעיינות ובארות
! {ס}
שָׁם יְתַנּוּ
ישירו ויספרו
צִדְקֹת
על ישועות
יְהוָה, {ס}
צִדְקֹת {ר} פִּרְזוֹנוֹ
שעשה לערים הפרזות (שהציל את הערים שהוזכרו בפסוק ז)
בְּיִשְׂרָאֵל! {ס}
אָז יָרְדוּ לַשְּׁעָרִים
למילחמה
עַם {ר} יְהוָה. {ס}
עוּרִי {ר} עוּרִי! דַּבְּרִי שִׁיר! {ס}
קוּם בָּרָק! וּשְׁבֵה שֶׁבְיְךָ בֶּן {ר} אֲבִינֹעַם! {ס}
ירדו
שָׂרִיד לְאַדִּירִים
שרידי המנהיגים (שעברו את תקופת השיעבוד)
עָם
שבעם
, {ס}
יְהוָה {ר} יְרַד לִי
ירד לישראל, לעזור להם בקרב
בַּגִּבּוֹרִים
בקרב הגיבורים
. {ס}
יד מִנִּי
הגיבורים שהוזכרו לעיל הם משבט
אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם
מוצאם
{ר} בַּעֲמָלֵק
בהר 'העמלקי' (איזור ליד הר גריזים)
{ס}
אַחֲרֶיךָ
ואחרי שבט אפריים הלכו לקרב שבט
בִנְיָמִין בַּעֲמָמֶיךָ
בציבאותיך
, {ס}
מִנִּי {ר} מָכִיר
יָרְדוּ מְחֹקְקִים {ס}
וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים
ירדו המפקדים
בְּשֵׁבֶט
בעט, שכותבים פקודות בעט
{ר} סֹפֵר. {ס}
טו וְשָׂרַי
שרים
בְּיִשָּׂשכָר עִם דְּבֹרָה, {ס}
וְיִשָּׂשכָר {ר} כֵּן
כמו
בָּרָק, בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו. {ס}
בִּפְלַגּוֹת
במחנות
רְאוּבֵן - גְּדֹלִים חִקְקֵי
החלטות
{ר} לֵב
חשובות (רק החלטות אך לא מעשי התנדבות)
. {ס}
גדרות הצאן
?! {ס}
לִשְׁמֹעַ {ר} שְׁרִקוֹת עֲדָרִים
הרועים לעדריהם
? {ס}
לִפְלַגּוֹת
חזרה על סוף הפסוק הקודם
רְאוּבֵן גְּדוֹלִים חִקְרֵי {ר} לֵב. {ס}
יז גִּלְעָד
כינוי לשבטי גד ומנשה השוכנים בגילעד
בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שָׁכֵן
הוא שוכן, כביכול רחוק ולא יכול להגיע ולהשתתף במילחמה
{ס}
וְדָן {ר} - לָמָּה יָגוּר
בזמן שאחיו יוצאים לקרב הוא ממשיך לעסוק ב
אֳנִיּוֹת, {ס}
אָשֵׁר יָשַׁב לְחוֹף {ר} יַמִּים {ס}
וְעַל מִפְרָצָיו יִשְׁכּוֹן? {ס}
הוא שבט שלעומתם
חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת, {ס}
וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי
חרף את נפשו על הר תבור
{ר} שָׂדֶה. {ס}
בעלי הברית של יבין
נִלְחָמוּ
תפקידם היה לעצור את השבטים שבאו מדרום מלעזור לברק
{ס}
אָז {ר} נִלְחֲמוּ מַלְכֵי כְנַעַן {ס}
בְּתַעְנַךְ עַל מֵי {ר} מְגִדּוֹ. {ס}
בֶּצַע כֶּסֶף
אבל לא זכו לתפוס שלל, כי ישראל ניצחו אותם
לֹא לָקָחוּ. {ס}
מהשמיים, כביכול הכוכבים והמזלות
נִלְחָמוּ, {ס}
הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם
ממסלוליהם
נִלְחֲמוּ עִם {ר} סִיסְרָא. {ס}
שטף את האויבים
, {ס}
נַחַל {ר} קְדוּמִים
קדום הוא
נַחַל קִישׁוֹן. {ס}
תִּדְרְכִי נַפְשִׁי
דבורה אומרת לעצמה ולכל ישראל
{ר} עֹז
בגבורה
! {ס}
כב אָז
כאשר מלכי כנען נמלטו
הָלְמוּ עִקְּבֵי סוּס {ס}
מִדַּהֲרוֹת, {ר} דַּהֲרוֹת אַבִּירָיו
סוסי המילחמה
. {ס}
כג "אוֹרוּ
קללו
מֵרוֹז
את העיר הנקראת 'מרוז' שלא הצטרפה לעזרת ישראל
" אָמַר מַלְאַךְ יְהוָה, "אֹרוּ אָרוֹר {ר} יֹשְׁבֶיהָ, {ס}
כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יְהוָה, {ס}
לְעֶזְרַת {ר} יְהוָה בַּגִּבּוֹרִים". {ס}
מִנָּשִׁים
יותר מכל הנשים בעולם
בָּאֹהֶל
היושבות באוהל
תְּבֹרָךְ. {ס}
ביקש (ראה בפרק הקודם פסוק יט)
- חָלָב נָתָנָה, {ס}
בְּסֵפֶל אַדִּירִים
של שרים, מפואר וגדול
הִקְרִיבָה
קירבה אליו
{ר} חֶמְאָה
השמנת שמעל החלב, ויש מפרשים:כינוי ליין לבן
. {ס}
וִימִינָהּ
את יד ימין שלה
{ר} לְהַלְמוּת
לפטיש
עֲמֵלִים
פועלים
, {ס}
וְהָלְמָה סִיסְרָא, מָחֲקָה
השמידה
{ר} רֹאשׁוֹ, {ס}
וּמָחֲצָה וְחָלְפָה
העבירה את היתד דרך
רַקָּתוֹ. {ס}
שכב עייף
נָפַל שָׁכָב, {ס}
בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע {ר} נָפָל, {ס}
בַּאֲשֶׁר
במקום בו
כָּרַע
שכב לישון
- שָׁם נָפַל שָׁדוּד
הרוג
. {ס}
השקיפה בדאגה
וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא, בְּעַד הָאֶשְׁנָב
דרך החלון. ושאלה:
: {ס}
"מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ {ר} לָבוֹא? {ס}
מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי
להישמע צעדי
מַרְכְּבוֹתָיו?" {ס}
תשבנה לה
, {ס}
אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ {ר} לָהּ
לעצמה
: {ס}
ל "הֲלֹא
הם מתעכבים כי
יִמְצְאוּ - יְחַלְּקוּ שָׁלָל! {ס}
רַחַם
אישה, שבויית מילחמה
{ר} רַחֲמָתַיִם
או שתי נשים
לְרֹאשׁ
לכל
גֶּבֶר! {ס}
שְׁלַל צְבָעִים {ר} לְסִיסְרָא! {ס}
שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה, {ס}
צֶבַע {ר} רִקְמָתַיִם
רקום כפליים
לְצַוְּארֵי שָׁלָל!
על צואר השבויות
". {ס}
לא כֵּן
כמו סיסרא
יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ יְהוָה! {ר}
וְאֹהֲבָיו
ולעומת זאת אוהבי ה' יאירו
כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ
כשכוחה של השמש הולך וגובר, כלומר: ילכו ויתגברו (כאן סוף השירה)
. {ס}
וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה. {ר} {ש}
חדשות אחרונות
No comments:
Post a Comment