*****************
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יהודים מכל העולם התכנסו באוקראינה
מנחם בודנר, מתאומי מנגלה, איבד את משפחתו
ואומץ על ידי ניצולים באושוויץ. חוקרת עקשנית
מנהלת איתו חיפוש חוצה יבשות בעקבות אחיו,
ובזכות נבירתה בארכיונים ובדיקת ( די אן איי )
אותרו בנות הדוד שלו בקליפורניה. זהו סיפורם
הנדיר
נחקרה בישראל אחרי ששבה מהאודישנים
"הרי געש של ג'יהאד". אל-בגדדי
מפגינים למען שוויון בירדן
הטבות ל-355 אלף ילדים בירדן
עיר האורות הוורודים: האייפל מואר
לרגל חודש המודעות לסרטן השד
פרדי סממה בן ה-60 סבל מכאבים במשך
זמן רב וחיכה שהם ייעלמו, עד שניגש
לבדיקה וגילה כי הוא חולה בסרטן מסוג
קרצנואיד סינדרום. אחרי ההלם הראשוני
החליט להילחם. היום, כשהגרוע מכל
מאחוריו הוא אומר: "גילוי
מוקדם יכול להציל אתכם"
להתעורר בבוקר עם זקפה - את התופעה
הזאת כל הגברים מכירים, אבל האם אתם
יודעים מה עומד מאחוריה? חוקרים מסבירים
למה הדבר חשוב לבריאות ומה הקשר של הזקפה
לשינה עמוק
"לא הייתי יכולה, או שפשוט לא רציתי לראות אותה ובטח שלא רציתי להתמודד
"יותר ויותר קשישים מוצאים עצמם מתמודדים עם אלצהיימר ודמנציה"
לטעמי, עבודה עם ילדים היא קדושה, במיוחד באם אפשר לשמח אותם ולשמש להם כדוגמא
עוד לא אפונה יבשה, כבר לא גספאצ'ו: בערבי
הסתיו הקרירים מתגלמת שעתה היפה של
המרקים הקלילים והקטיפתיים שמכינים עם
מעט שמנת. 5 מתכונים של מרק כרובית, מרק
כתום, מרק סלק מוקרם ועוד
זה לא מדע בדיוני: "מר בשר" גילה באור
יהודה מסעדה טריפוליטאית שאפשר
לאכול בה אוכל לא-חריף וגם פתוחה בערב.
הוא כמובן נהנה מכל רגע ובפרט מהעראק
תוצרת הבית והחריימה. יש גם המלצה למלבי
משובח ובקלאווה וגם
"הוא יעשה כל מה שאני אומרת ומבקשת ממנו,
אך בפועל, אין לו שום מחשבה עצמאית משלו,
והוא לא מפסיק לטעות, לשכוח ולפשל, ורק אחרי
שאני מתפוצצת – הוא מתנצל. אני רוצה מישהו
שיהיה שותף שלי, שתהיה לו דעה עצמאית ושיבין
אותי. אני רוצה גבר. שיגדל ביצים כבר!". שולי
ועמיר בטיפול זוגי
אני לא יכולה יותר
במקום להתייאש, הגיע הזמן להציל את הזוגיות
הם הכירו בטיול קיץ של עמותת "שמע",
עמותה לילדים ובני נוער חרשים וכבדי
שמיעה, ועשר שנים לאחר מכן מייקל
הציע לשירלי נישואים בדיוק במקום בו
הכירו לראשונה. אלבום חתונה
שניצל קנוי. מי העלה על דעתו שהוא מכיל סוכר?
עד 37.5 מעלות זה לא נחשב חום
הוא מפונק? זו אשמתכם
שבוע טוב ולהתראות
עורך ראשי, דויד פאחרי
No comments:
Post a Comment