*****************
חג אורים שמח
נחגג ב:
כ"ה בכסלו
ונמשך שמונה ימים עד
ב' או ג' בטבת
הדלקת הנרות הראשונים של החג
אחרי השקיעה של 15 בדצמבר 2014
סיבה של החג:
טהרת המקדש
וחנוכת המזבח, נס פך השמן,
סמלים של החג:
יעקב יושב בארץ כנען. בין יוסף ואחיו מתפתחת מריבה הנובעת מסיבות שונות: ראשית, יוסף נוהג לדווח לאביו על מעשים לא טובים של אחיו, והם, כמובן, שונאים אותו בשל כך; בנוסף, יעקב מחבב את יוסף יותר מכל בניו ואף עושה לו כתונת פסים מיוחדת, דבר המעורר....
דבר תורה לפרשת וישב
סיכום מתומצת
חלומות יוסף
מבין שנים-עשר בניו אוהב יעקב יותר מכל את בנו אשר ילדה לו רחל - יוסף. רק לו "עשה כתונת פסים". היחס המיוחד גרם לשנאה אצל יתר האחים כלפי יוסף, עד כדי כך, שלא יכלו להשיב לו שלום. שלא כאחיו המשיך יוסף לאהוב אותם ולכן, באופן טבעי, החליט לספר להם את החלום המענין שחלם. בחלומו נראו האחים מאלמים אלומות כשלפתע מבין האלומות מזדקפת אלומתו של יוסף. לאחר מכן סובבות אלומותיהם של יתר האחים ומשתחוות לאלומה זו.
הפטרה של פרשת וישב
על מכרם בכסף צדיק
ההפטרה שאנו קוראים לפרשת השבוע וישב, היא תוכחתו הראשונה של עמוס לישראל: "על שלושה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו, על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים".
חלק גדול מנבואותיו של עמוס מכוון נגד עושק הדלים וגזל האביונים. כשהוא פונה לנשות שומרון העשירות, הזוללות והסובאות הוא אומר: "שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שומרון, העושקות דלים, הרוצצות אביונים, האומרות לאדוניהם: הביאה ונשתה" גם בהמשך הוא קובע: צוררי צדיק, לוקחי כופר, ואביונים בשער היטו. בפרק ח' בעמוס נבואה דומה לנבואה שאנו קוראים בהפטרה: "שמעו זאת השואפים אביון, ולשבית עניי ארץ... לקנות בכסף דלים, ואביון בעבור נעלים..."
דברי ישעיה הנביא, בן דורו, המתריע על עושק דלים והטיית משפט:
"מצדיקי רשע עקב שוחד וצדקת צדיקים יסירו ממנו", דומים לדברי עמוס: "צוררי צדיק לוקחי כופר". דברי עמוס: "השואפים על עפר ארץ בראש דלים ודרך ענווים יטו", מזכירים את דברי ישעיה: "להטות דין דלים ולגזול משפט עניי עמי".
מפשוטם של מקראות בתיאור הפשע: "על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים", לא מכוון הנביא לאירוע חד פעמי שהתרחש בעבר, אלא למעשי יום יום.
השופטים לוקחים שוחד ומטים משפט. יש המבארים שמדובר על המעלילים על צדיק שגנב וגורמים שהשופטים ימכרו אותו על פי הדין: "אם אין לו ונמכר בגניבתו". אפשר גם להבין שהם גונבי נפשות ומוכרים אותם לעבדים.
חז"ל קשרו את הדברים לסיפור מכירת יוסף הפותח את פרשת השבוע: "ויעברו אנשים מדיינים סוחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצריימה".
הצדיק הוא יוסף המכונה יוסף הצדיק והוא הנמכר בכסף. הנביא מתריע: האחים בקנאתם ושנאתם מכרו את יוסף, ובניהם, עם ישראל, ממשיכים בשנאת אחים.
בתנחומא וישב ב' דורשים: אמרו לכו נמכרהו לישמעלים, הן מוליכים אותו לקצות המדבר. עמדו מכרוהו בעשרים כסף, לכל אחד מהם שני כסף, לקנות מנעלים לרגליהם. וכי תעלה על דעתך שנער יפה כמותו נמכר בעשרים כסף? אלא כיוון שהושלך לבור, מתוך פחד נחשים ועקרבים שבו נשתנה זיו פניו, וברח ממנו דמו, ונעשו פניו ירוקות. המדרש קושר באופן ברור בין הפסוק: "על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים", לסיפור מכירת יוסף הצדיק שאחיו קנו להם מדמי מכירתו נעלים. לפי זה ערכם של הנעלים קטן, וחטאם בכך שמכרו את אחיהם במחיר מועט.
יש המבארים שהנעלים היו דווקא מצרך יקר ערך בימים ההם. העניים הלכו יחפי רגלים. הנביא מגנה אותם על שמכרו את הצדיק בעבור מותרות כמו נעלים.
האגדה המדברת על עשרת הרוגי מלכות, תולה את מותם בחטא הקדמון של מכירת יוסף, והדבר נקשר אל הפסוקים שלנו. כך גם פיוטי עשרת הרוגי מלכות שאנו אומרים ביום הכיפורים, בסליחות ובקינות.
קשר נוסף בין הפרשה להפטרה הוא על דרך הניגוד. בסיפור יוסף ואשת פוטיפר אנו רואים כיצד מתגבר יוסף על יצרו. בבלי סוטה דף ל"ו ע"ב: אמר רב חנא בר ביזנא א"ר שמעון חסידא: יוסף שקידש שם שמים בסתר הוסיפו עליו אות אחת משמו של הקב"ה. והגמרא מבארת את המקרה של יוסף: דכתיב, ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו א"ר יוחנן מלמ ששניהם לדבר עבירה נתכוונו. רב ושמואל חולקים חד אמר מלאכתו ממש וחד אמר לעשות צרכיו ומבאר רש"י - תשמיש. כלומר יוסף נתכוון לחטוא. וממשיכה הגמרא: ותתפסהו בבגדו לאמר וגו' באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון... מיד ותשב באיתן קשתו. הבן, הזוכר את דמותו של אביו מתגבר על יצרו ומקדש שם שמים בסתר.
לעומת זאת אנו שומעים בהפטרה: "ואיש ואביו ילכו אל הנערה למען חלל את שם קדשי" חילול שם שמים בגלוי, על ידי שיתוף בניאוף בין האב לבן.
לעומת יוסף שעליו נאמר: "ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה", אומר הנביא: "ועל בגדים חבולים יטו אצל כל מזבח". לפי המדרש ההפטרה רומזת לסיפור מכירת
יוסף ולקורותיו במצרים.
דעה
כל איש ציבור דתי מכיר את התחושה הזו. לכל מקום שתגיע, וכל מה שתעשה, הכיפה תגדיר אותך. אתה יכול להיות שופט בבית משפט, עיתונאי, אומן, קצין, שר - תמיד תימדד כ"ההוא עם הכיפה".
אבא שרת חמישים שנה במרחב הציבורי, תמיד איש דתי ותמיד ללא כיפה. לא הסכים שיתייגו אותו. הצליח לבלבל את כולם, לפעמים גם אותנו. ברחוב הדתי - חרדי היינו "הילדים של האח החילוני של הרב לאו"...
אתמול, במסגרת ניחומי האבלים הגיע אחד מבכירי המוסד ותיאר לנו איך נראה "האח החילוני הזה". בשנת 78 נסע משה דיין לנסיעה סודית לטהרן. לנסיעה התלווה אליו אבא ועוד איש מוסד. היה אסור לקחת שום פריט שמזהה אותך. לקראת הנסיעה הודיעו לאבא שגם תפילין הוא לא יכול לקחת. אבא הודיע שבלי תפילין הוא לא נוסע. דיין שמע והגיב - בלי נפתלי אני לא נוסע. וכך הגיעו התפילין של אבא לטהרן. "האח החילוני"... - אשרינו
מאמרים
אני מפחדת מהיום שבו איאלץ להביט לבתי בעיניים, ולהסביר לה מדוע אינה יכולה ללכת לבית הספר, מפני שאמא העזה לחשוב אחרת. אך באותה העת, אני גם מבועתת מפחד שמא בנותיי יהפכו אף הן לאסירות תחת תקרת זכוכית. ויותר מהכל, אני מפחדת מהיום שבו לא אהיה מסוגלת לצעוק את
תום דיון ממושך הכריז בית המשפט החוקתי בפולין על ביטול האיסור שהטיל הפרלמנט על השחיטה הכשרה, והגדיר אותו "בלתי חוקי ופוגע בחופש הדת". השופטים הבהירו כי הזכות הדתית גוברת על זכויות בעלי החיים, גם אם איננה פופולארית בעיני הרוב. הארגונים היהודיים: מנענו תקדים מסוכן שהיה משפיע על כלל יהדות אירופה
הילדים של השכנים שלי אומרים תמיד שלום, ולא חושבים שהם לבד בעולם. אני מתניידת עם מקל הליכה, ובעיני ההורים שלהם די בכך כדי להעניק לי קדימות בתור בבנק. לא ידעתי שהשכונה חרדית כשמצאתי בה דירה נאה, במחיר שכירות הגיוני. ונאים השכנים, מפני שהם נוהגים בדרך ארץ
****************
ללא השתלת כליה וכבד לא היה שורד. איימן אלחטיב ואמו
הבעיות נעלמו. וואפה ואיימן אלחטיב וד"ר מרים דוידוביץ
מארק איווניר עם רן דנקר ומוני מושונוב ב"תא גורדין" (צילום: גיל אזרחי)
"תא גורדין". התחבר לתפקיד בעזרת דמות חסרת יד (צילום: אסנת רום)
במהלך הטיפולים של הסרטן הראשון
אחרי הטיפולים
דיאטה
לביבה ממוצעת מכילה 200-150 קלוריות
איסוף פרחים למחקר
סביון מצוי. מסייע לסוכרתיים
פרח הסומאק. נגד וירוסים
.
(צילום: יחסי ציבור)
הוא בן הזוג שלך, לא תלמיד בבית הספר
תראי לי שאת רוצה
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שבוע טוב
עורך
דויד פאחרי
No comments:
Post a Comment