אליעזר בן יהודה

ָאיפה מקום הלידה שלו? 

 מה הוא עשה בחיים שלו?

 איפה נמצא הקבר שלו ?

 *  ? אליעזר בן יהודה  *

 שני ביולי 2015 

עורך דוד פאחרי

אליעזר בן יהודה - מחייה השפה העברית בן-יהודה חולל והניע את תהליך השיבה המלאה אל העברית. הוא פעל להפצת רעיונותיו באמצעות עיתוניו, הקים את ועד הלשון העברית וחיבר את מילונו הגדול לעברית לתקופותיה, שהמשכו במפעל המילון של האקדמיה ללשון העברית אליעזר בן יהודה נולד ב -7 בינואר 1858 - כ"א בטבת תרי"ח, ברוסיה ונפטר ב-16 לדצמבר 1922 - כ"ו בכסלו תרפ"ג בירושלים. עיקר פעילותו הוקדשה להחייאת השפה העברית בשלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

שם משפחתו המקורי היה פרלמן. בהיותו בן חמש התייתם מאביו, ונשלח על ידי אמו ללמוד ב"חדר" ומאוחר בישיבה. בבגרותו למד בבית ספר ראלי ברוסיה ואף הצטרף לתנועה הסוציאליסטית - דבר שחיזק אצלו את התודעה הלאומית היהודית ורעיון תחיית עם ישראל על אדמתו ההיסטורית.

איור: רוני פחימה

בבגרותו, נחשף גם לספרות הכללית ובפרט לתרגומים לעברית שיצרו סופרי ההשכלה לספרים לועזיים חילוניים, והתעניין ברעיון תחיית העברית כשפת ספרות חדשה. בשנת 1878 נסע ללמוד רפואה בפאריס אך הפסיק לאחר 3 שנים משום שלקה במחלת השחפת. בעת שהותו בפאריס החל לכתוב מאמרים פוליטיים בעיתונים עבריים הקוראים להתחדשות לאומית יהודית. בשנת 1881 החליט לעלות לארץ-ישראל יחד עם אשתו לעתיד דבורה. עם הגיעם החליטו השניים שמעתה ואילך ידברו רק עברית וכך נהגו גם שנולד בנם בכורם בן-ציון (איתמר בן אב"י) . בתחילה עבד בן יהודה בעיתון העברי "חבצלת" וכתב במוסף שנקרא "מבשרת ציון". הוא שימש מורה בביה"ס של כי"ח בירושלים וב - 1885 החל להוציא ולערוך עיתון שבועי בשם "הצבי". מטרתו היתה לנסות להחיות את הלשון העברית כשפת דיבור לאחר שבמשך דורות הייתה שמורה בכתב ושימשה בעיקר לתפילה וללימוד תורה (אך לא בשפת היום יום).

לאחר שאשתו דבורה נפטרה ממחלת השחפת הוא נישא לאחותה - חמדה בן יהודה, שהייתה עיתונאית וסופרת בזכות עצמה וחיזקה בבן יהודה את  יחסו לשפה ולמסורת העברית. מנהגיו, אורח חייו והעובדה שביקש להפוך את העברית לשפת חול, עוררו את חמת אנשי היישוב הישן. הוא פרסם מאמרים רבים נגד הנהגתם ושמרנותם הדתית והציג את החיים על חשבון כספי החלוקה כשחיתות. אנשי היישוב הישן הכריזו מספר חרמות על בן-יהודה, התנכלו לו ולמשפחתו ואף הלשינו עליו לשלטונות הטורקיים בטענה שהוא מבקש לעורר מרד בשלטונם. הוא נשפט לשנת מאסר אך בסיוע רוטשילד ערעורו התקבל. בשנת 1890 ייסד את "ועד הלשון העברית" (שברבות הימים הפך לאקדמיה ללשון העברית) יחד עם דוד ילין וכיהן כיו"ר הועד עד לסוף ימיו. אליעזר בן יהודה נפטר בדצמבר 1922 ונקבר בהר הזיתים בירושלים. על שמו נקרא הישוב אבן יהודה בשרון הצפוני ורחובות מרכזיים בירושלים ובתל-אביב.